כשאנחנו ניגשים לזוגיות, לפעמים נדמה שזה בכלל לא אנחנו אלא כל מה שספגנו עד הלום - ניגש לזוגיות במקומנו...
ויש רצון עמוק להיפגש נקיים...
ללא דפוסים - אנחנו - המהות האמיתית שלנו -
ומהמקום הזה, לאהוב, לעשות אהבה, לגדל משפחה...
רק ש... הרבה פעמים אנחנו נושאים איתנו הרבה.
מה שאני רוצה להתמקד בו בטקסט הזה הוא דפוסי התנהגות שאנחנו נושאים איתנו, שניתן לומר, "ירשנו" מהורינו, ואם נעמיק ונתבונן נוכל לראות שהם ירשו אותם מהוריהם... וכך הולך אחורה...
יש המכנים זאת ה"ד.נ.א" האנרגטי שלנו.
אז, קודם כל: ירשנו גם דברים טובים. חשוב לראות זאת, באמת לראות זאת ולהעצים את אותן תכונות ודפוסי התנהגות שיש בהם מן האור.
ולגבי הדפוסים, שאנחנו מרגישים שמעכבים אותנו מלהיפגש עם בן או בת זוג שלנו באהבה.... יש מקום שמבקש ריפוי בתוכנו.
המקום הזה לא קשור לבן או בת הזוג. זה מקום בתוכנו שנשמתנו בחרה בו לני רדתה להתגורר בתוך גוף לתקופת חיים זו. נשמתנו בחרה בגוף המסוים הזה, היא בחרה להיוולד להורים המסוימים האלה, היא בחרה את השושלת הזו שנולדנו לתוכה ואת כל מה שאותה שושלת הורישה לנו.
לא כדי לסבול, אלא כדי לרפא.
כדי להביא אור למקומות חשוכים , כדי לחוות ולגלות עוד אהבה... היא בחרה באתגר זה גם כי אתגר זה, התאים למסע האינדיבידואלי שלה בתור נשמה ייחודית עם סיפור משלה מגלגולים קודמים שרצתה ללמוד שיעורים ספציפיים מאוד בתקופת חיים זו.
וגם האדם השני, במסע הזוגיות שלנו - כך בדיוק...
אז כשאנחנו נפגשים, בעיקר למסע כל כך מעמת ומאמת כמו זוגיות...עלינו ראשית לזכור זאת.
שנית, עלינו להבין שיש נקודה במסע ההתפתחות של כל אדם
בה עליו לשחרר את סיפורי העבר - את מה שקיבלתי מאבא, מאמא, מסבא...את מה הרגלי העדה שלי גורמים לי לעשות, את מה יש לי בגנים ואין לי שליטה עליו - ולבחור מחדש:
מי אני, מה מתאים לי, מה משרת אותי, מה אני רוצה מחיי...
ולעשות זאת יחד, את הבחירה המחודשת, ליצור עולם חדש,
ממלכה חדשה בין כותלי הבית.
זו לא משימה קלה, ולכן מחייבת הרבה אורך רוח וחמלה,
אך היא אפשרית, אם באמת רוצים.